טיול מוסיקה לברלין, דצמבר 2018
יום 1 (שלישי)
11/12/2018
קונצרט תזמורת ה- Staatskapelle בניצוח דניאל ברנבוים
הגענו לברלין בשעות הבוקר לאחר טיסה נעימה בחברת אל על.
בעקבות העומס של תקופת חג המולד נאלצנו להתפצל ל- 2 מלונות סמוכים:
Arcotel John F ו-
Titanic Gendarmenmarkt.
שני המלונות היו מצויינים כאשר עיקר יתרונם הוא במיקום הפנטסטי שלהם.
המלונות היו רחוקים דקות הליכה ספורות מאטרקציות מרכזיות רבות כגון:
בית האופרה הממלכתית (Staatsoper),
כיכר ההשכלה (Bebelplatz),
כיכר Gendarmenmarkt
ושוק חג המולד הנפלא שבו, שדרות Unter den Linden,
קתדרלת ברלין, אי המוזיאונים ועוד...
טיול המוסיקה התחיל רשמית,
לאחר מנוחת הצהריים, כאשר יצאנו
לאולם
ה- "פילהרמוני",
ביתה של התזמורת הפילהרמונית של ברלין,
לקונצרט תזמורת ה- Staatskapelle
בניצוח
מנהלה המוסיקלי,
דניאל ברנבוים.
לפני הקונצרט נהנינו מארוחת ערב
במרכז סוני המרהיב, הסמוך לאולם הקונצרטים וכולל מרכזי קניות, בתי קולנוע, מסעדות ובתי קפה.
אולם ה- "פילהרמוני"
הייחודי
מעוצב במוזרות רבה, הן חיצונית והן פנימית.
חיצונית - האולם נראה כמו אוהל צהוב וא-סימטרי, אשר אינו שייך לסביבה ובוודאי אינו מזכיר אולם קונצרטים קלאסי.
פנימית - חוסר הסימטריה בולט עם הצבתו של העוגב בצידה הימני של הבמה. כמו כן, הקווים המשוננים, גופי התאורה המוגזמים, ומחזירי הקול שמעל הבמה מוסיפים לרעש העיצובי.
אם לעשות אנלוגיה של תוכנית הקונצרט לאוכל, אז
תוכנית הקונצרט כללה שתי מנות עיקריות,
ללא מנה ראשונה
(פתיחה),
ללא מנת ביניים (קונצ'רטו)
וללא קינוחים (הדרנים).
במחצית הראשונה של הקונצרט נוגנה
הסימפוניה ה- 1 של ברהמס
בביצוע דרמטי במיוחד.
במחצית השניה, נוגנה
הסימפוניה ה- 2 של ברהמס,
האביבית והאופטימית יותר.
ביצועי הסימפוניות של ברהמס היו לא פחות ממופתיים, כאשר ברנבוים שם דגש, בו זמנית, על הכיווניות של המוסיקה
ממבט כולל,
לעומת הטיפול בפרטים הקטנים ומוטיבים המסתתרים בכל פינה בסימפוניות האלו.
ברנבוים כמו בנה קתדרלה מפוארת של מוסיקה עבור שתי הסימפוניות
והתזמורת נענתה לו בנגינה חמה וספונטנית במיוחד של המיתרים וכלי הנשיפה מעץ.
יום 2 (רביעי)
12/12/2018
יום סיור מודרך בברלין
את היום השני לטיול עשינו במחיצת המדריך הישראלי הנפלא, נתי, המכונה בפי הברלינאים,
"נתן החכם"
(Nathan der Weise) ע"ש מחזה ידוע בברלין מהמאה ה-18.
את הסיור התחלנו
באיסט סייד גלרי
אשר נמצאת
ברובע קרויצברג,
בדרום ברלין,
ובו שרידים מחומת ברלין - 1.3 ק"מ עליה ציורי גרפיטי
מרתקים.
מדרום ברלין, נסענו למרכז העיר לביקור
בכיכר בבל (Bebelplatz)
הנמצאת
בצד הדרומי של שדרות
אונטר דן לינדן
(תחת עצי התרזה).
בכיכר, על לוחות ברונזה, מוטבעים הטקסטים:
"Das war ein Vorspiel nur, dort
wo man Bücher verbrennt,
verbrennt man am Ende auch Menschen"
Heinrich Heine, 1820
זו הייתה רק הקדמה, במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם
"In Der Mitte dieses Platzes verbrannten am 10. Mai 1933 Nationalsozialistische Studenten die Werke Hunderter freier Schriftsteller, Publizisten, Philosophen und Wissenschaftler."
במרכזה של כיכר זו, ב-10 במאי 1933, שרפו סטודנטים נציונאל-סוציאליסטים את יצירותיהם של מאות סופרים, הוגי דעות, פילוסופים ומדענים.
בלב הכיכר,
נבנתה אנדרטה תת קרקעית ע"י האמן מיכה אולמן -
"אנדרטת הסיפרייה".
האנדרטה, שניתן לצפות בה דרך ריצפת הזכוכית,
כוללת ספרייה ריקה
המתאימה לאיחסונם של כ- 20,000 הספרים שנשרפו בכיכר
בשנת 1933
ומסמלת את
החלל התרבותי שנותר לאחר שריפת הספרים.
התחנה הבאה בסיור היתה
אנדרטת השואה (האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו בשואה) .
האנדרטה,
תוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן
וכוללת
אלפי קוביות הבטון באורך (2.38 מ') וברוחב (0.95 מ') קבועים, כשרק הגובה משתנה (0.2 - 4.8 מ').
האסוציאציה לבית קברות עצום עם אין ספור קברים אלמוניים וחסרי זהות
אינה מפסיקה לטלטל גם לאחר ביקורים חוזרים.
כמו כן ביקרנו בחניון מגורים אשר עומד בדיוק מעל
הבונקר של היטלר
וב-
אנדרטת הפרופיל לזכר
גאורג אלזר,
אשר אחראי לאחד מנסיונות ההתנקשות בהיטלר.
המדריך, נתי, סיפר לנו
כמה קרוב היה אלזר לשינוי ההיסטוריה
כאשר, מטען הנפץ שבנה, פיספס את היטלר במספר דקות ספורות.
את הסיור סיימנו באיזור קרית הממשלה,
הרייכסטאג ושער ברנדנבורג
עם עץ חג המולד הענק שלידו.
שער ברנדנבורג שנבנה במקור כסמל לשלום ואחווה
הפך לסמל לכוחניות במלחמות העולם.
רק לאחר נפילת החומה,
חזר סמל השער ליעודו המקורי והאופטימי.
סיור עוגב בכנסיית הזיכרון
על שם הקייזר וילהלם
לאחר הסיור, נסענו למערב ברלין לאיזור קודאם (Kurfürstendamm)
לכנסיית הזיכרון
על שם הקייזר וילהלם.
הכנסייה המקורית הופצצה ונהרסה במלחמת העולם ה-2, כאשר המגדל שלה נשמר
כאנדרטת זיכרון לקורבנות המלחמה.
לצד המגדל נבנתה כנסייה חדשה ומודרנית בעיצובה.
המשובצת חלונות כחולים.
בכנסייה החדשה חיכה לנו נגן האורגן של הכנסייה, יונאס,
אשר עשה לנו היכרות מעמיקה עם הכלי העצום.
יונאס, הסביר לנו על האפשרויות המגוונות שעומדות לרשות נגן האורגן ועל ההחלטות שהוא אמור לקבל לפני נגינת של כל יצירה.
כמו כן, הוא חד לנו חידונים, מלווים בהדגמות, אשר מטרתם ללמד אותנו על מגוון הרגיסטרים (stops)
השונים של האורגן.
לאחר ההרצאה, ניתנה האפשרות לחברי הקבוצה, לנגן על העוגב,
כאשר האמיץ מביניהם,
שלמה פורת,
הפליא בנגינת קטע מ-"המשיח" של הנדל ו-"הללויה" של לאונרד כהן.
קודאם - רחוב Kurfürstendamm
לאחר הביקור בכנסייה,
היה לנו זמן חופשי לטייל בשוק חג המולד ליד הכנסייה.
השוק עבר אירוע טירור קשה לפני שנתיים כאשר מחבל דהר במשאית לעבר השוק ודרס למוות 12 בני אדם ביניהם הישראלית, דליה אליקים.
כוחות הביטחון הורגשו היטב וכמו כן גם המחסומים בכביש אשר תפקידם למנוע פיגוע דריסה נוסף.
בנוסף לשוק חג המולד טיילנו ברחוב הקניות המפורסם הכולל גם 2 מרכזי קניות חביבים על הישראלים: אירופה סנטר ואחד מבתי הכלבו היוקרתיים באירופה, קה-דה-וה.
יום 3 (חמישי)
13/12/2018
סיור קולינרי בשכונת פרנצלאואר ברג
ביום השלישי, יצאנו לסיור
קולינרי בשכונת פרנצלאואר ברג,
הנחשבת שכונה אופנתית בברלין,
ובנויה בסגנון אירופה הקלאסית.
למרות ההמלצות
על השכונה, כשקטה
מלאה בבתי קפה קטנים מקסימים, חנויות עיצוב ועבודות יד
וסגנון בנייה של אירופה הקלאסית,
לא התרשמנו ממנה כאיזור אטרקטיבי במיוחד בברלין
(אולי בגלל הקור העז ומזג האוויר החורפי).
גם החלק הקולינרי, לא התעלה ברובו לרמה גבוהה,
אך למרות זאת נהננו להסתובב בחלק פחות מוכר זה של ברלין,
עם המדריכה הישראלית רוני,
ולטעום גבינות משובחות וקינוחים מפתים.
אטרקציה מיוחדת היתה סופר קטן ויוקרתי שבו מוכרים מוצרים לפי מתכונים:
לכל מתכון מפורטת רשימת המצרכים והכמויות עבור ארוחה זוגית או משפחתית,
כלומר,
החבילה יכולה לכלול: בצל 1, 2 שיני שום, ענף טימין וכו'...
פידליו מאת בטהובן באופרה הממלכתית של ברלין
בערב, יצאנו בהליכה קלילה לעבר בית האופרה הממלכתית של ברלין, הסמוך למלונינו, לצפות בהפקה של פידליו מאת בטהובן.
בית האופרה עבר לאחרונה שיפוץ מסיבי ויקר, והיה מושבת למשך שמונה שנים!
חיצונית, הוא נצבע בורוד מזעזע,
אך פנים בית האופרה, יוקרתי, בהיר מאוד ואלגנטי.
מנהלה המוסיקלי של האופרה, דניאל ברנבוים, דרש את הגבהת התקרה בחמישה מטרים על מנת להגביר את התהודה של האולם
ואכן האקוסטיקה נפלאה. צליל התזמורת נשמע מלא וחזק ואינו סובל מה "יובש"
הכל כך אופיני לבתי אופרה רבים וטובים.
ההפקה של פידליו, בבימויו של
Harry Kupfer, היתה הפקה מודרנית, כזו שמעבירה את מקום העלילה המקורי למקום שונה על מנת לתת לו משמעות שונה.
במקום בית כלא בספרד של המאה ה-16, קיבלנו עלילה של ספור בתוך ספור
כאשר קבוצת מוזיקאים מבצעים חזרה על העלאת האופרה.
על מנת ליצור את סיפור המסגרת, השתמש הבמאי בתמונה מרהיבה של
אולם הקונצרטים "מוזיקפריין" בוינה, בתחילת האופרה ובסיומה.
כמו כן, הוא המשתמש בפסנתר כנף כשעליו
פסל ראש של בטהובן כפסנתר החזרות של המוסיקאים.
לקראת סיום המערכה השניה, הופכת ה"חזרה" לקונצרט בצורה מגושמת עם חזרת הרקע של תמונת אולם ה-
"מוזיקפריין".
הצד המוסיקלי של ההפקה, לעומת זאת, לא עורר כל תהיות.
תזמורת בית האופרה, שרק שלשום האזנו לה באולם הפילהרמוני בנגינת הסימפוניות של ברהמס,
זהרה במלוא הדרה
בניצוחו של
קרל-היינץ שטפנס
(ניצח על התשיעית של בטהובן עם הפילהרמונית הישראלית בסיום העונה שעברה).
זמרת הסופרן הגרמניה
Simone Schneider,
שרה את תפקיד לאונורה בצורה נפלאה.
כוכב ההפקה, היה זמר הטנור,
Klaus Florian Vogt
ששר בשלמות את התפקיד הקשה של האסיר "פלורסטן".
הנה טעימה מאותה הפקה, מעונה קודמת, עם צוות מוסיקלי שונה:
יום 4 (שישי)
14/12/2018
טיול רגלי לאלכסנדרפלאץ
בבוקר היום הרביעי לטיול, יצאנו לטיול רגלי לעבר אלכסנדרפלאץ
דרך מספר תחנות מעניינות:
תיבת הומבולדט -
מבנה מודרני בן 5 קומות אשר האטרקציה העיקרית שלו היא מרפסת בית הקפה, בקומה העליונה, אשר מהווה נקודת תצפית יפה על קתדרלת ברלין ואי המוזיאונים.
פארק פורום מרקס-אנגלס -
שריד לשלטון המזרח גרמני,
מוצגים בו פסלי הברונזה של אבות הקומוניזם, קרל מרקס ופרידריך אנגלס, בגודל על-טבעי,
תבליט "העולם הישן"
המציג את העולם הקפיטליסטי,
והתבליטים
"הכבוד והיופי של בני האדם החופשיים"
אשר מציגים את החיים "המשוחררים" בעידן הקומוניזם.
כנסיית מרים (Marienkirche) -
הכנסייה העתיקה ביותר בברלין אשר
נבנתה בסוף המאה ה-14.
בכנסייה, שמענו את נגנית העוגב של הכנסייה מנגנת טוקטה של באך בעוגב הבארוק הנפלא.
אלכסנדרפלאץ -
כיכר אלכסנדר,
בין המפורסמות ביותר בברלין,
הייתה המרכז של מזרח ברלין הקומוניסטית.
עם השנים, הוקמו סביבה מרכזי קניות גדולים וחנויות רבות אשר הופכו אותה ליעד קניות אטרקטיבי בלב ברלין.
בכיכר, נהנינו מזמן חופשי לקניות ומעוד שוק חג מולד ססגוני.
לפני קונצרט הערב, ביקרנו בחנות השוקולד
Rausch Schokoladenhaus
המפורסמת בפסלי השוקולד הענקיים שלה.
קונצרט תזמורת הקונצרטהאוס בניצוח איון פישר
בערב, יצאנו לאולם הקונצרטים "קונצרטהאוס" לקונצרט תזמורת הקונצרטהאוס (לשעבר הסימפונית של ברלין).
הקונצרטהאוס הוא אחיו הקטן של אולם המוזיקפריין הנודע בוינה.
הוא דומה לו מאוד במבנה הקרוי "קופסת נעליים" -
אולם מלבני,ארוך, גבוה וצר.
תוכנית הקונצרט כללה את הפתיחה "לכבוד הפילהרמונית של וינה" מאת ריכרד שטראוס, הקונצ'רטו ה-2 של ברהמס עם הפסנתרן
אנדראס שיף, והסימפוניה ה- 4 (הטראגית) מאת שוברט.
ביצוע הקונצ'רטו ה-2 של ברהמס עם הפסנתרן אנדראס שיף היה מאכזב.
נדמה שהפסנתרן
אנדראס שיף
אינו מתאים באופיו לקונצ'רטו הדרמתי
אשר באופן חריג כולל 4 פרקים,
ויותר דומה לסימפוניה מאשר לקונצ'רטו.
הצליל הנקי והמחושב שהוא מפיק מהפסנתר,
אינו משרת את המוסיקה הרומנטית והסוחפת של ברהמס.
בפרק האיטי (אנדנטה), לעומת זאת, ניכר שיפור משמעותי, כאשר הצליל השקוף של שיף והטמפו האיטי שירתו באופן נאמן את אופיו של הפרק.
במחצית השניה של הקונצרט נוגנה הסימפוניה ה- 4 של שוברט בניצוח מיודעינו
איון פישר,
המנצח ההונגרי-יהודי הנודע,
המוכר היטב מהופעותיו עם הפילהרמונית הישראלית.
הסימפוניה אינה נמנית עם פסגת יצירותיו של שוברט ובוודאי אינה סוחפת כמו שתי הסימפוניות האחרונות שלו.
למרות זאת, הגישה הקאמרית של המנצח, בשימוש בתזמורת קטנה יחסית, המיקוד בפרטים הקטנים
ונתינת החופש היחסי לקטעי הסולו בתזמורת
הביאו להנאה מרובה מביצוע הסימפוניה.
יום 5 (שבת)
15/12/2018
ביום החמישי לטיול המוסיקה האזנו לשני קונצרטים שונים בתכלית:
אורטוריית חג המולד בקתדרלת ברלין
ביצוע
אורטוריית חג המולד
מאת באך
בקתדרלת ברלין,
עצומת המימדים,
היתה חוויה מרתקת
אשר
החזירה אותנו מאות שנים לאחור לתקופת הבארוק.
תזמורת הקתדרלה
היא תזמורת קאמרית המנגנת בכלים עתיקים.
רוב הנגנים עומדים בשעת נגינתם ונעים בסינכרוניזציה עם המוזיקה בצורה מדוייקת ומרתקת.
למרות המונוטוניות של האורטוריה, התהודה הנפלאה של האקוסטיקה בחלל העצום של הקתדרלה והביצוע המוקפד של תזמורת ומקהלת הקתדרלה
בניצוח
Tobias Brommann
הביאו להנאה רבה וחוויה מיוחדת במינה.
מיד עם סיום האורטוריה יצאנו למערב ברלין לביקור חוזר באולם הפילהרמוני,
הפעם עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין.
מאהלר - הסימפוניה ה-2 "התחייה"
התזמורת הפילהרמונית של ברלין
בניצוח
אנדריס נלסונס
בהשתתפות:
קונטרה אלט: Gerhild Romberger
סופרן: Lucy Crowe
מקהלת
MDR Rundfunkchor Leipzig
את הקונצרט, פתחה היצירה
Lux Aeterna
(אור נצחי)
של המלחינה
הלטבית Maija Einfelde.
היצירה, למקהלה וכלי הקשה, השתלבה היטב בתוכנית "אחרית הימים" של הקונצרט והיוותה פתיחה מושלמת לביצוע הבלתי נשכח לסימפוניית התחייה של מאהלר.
הפילהרמונית של ברלין הופיעה לקונצרט עם כל התותחים הכבדים שלה: נגן הקרן הראשי
Stefan Dohr,
נגן האבוב הראשי Albrecht Mayer,
נגן החליל הנפלא
Emmanuel Pahud,
ועוד רבים וטובים.
התזמורת חתכה את אולם הפילהרמוני עם מנעד מדהים של צליל אינטימי וחרישי ועד לפורטיסימו מעורר השתאות.
המנצח, אנדריס נלסונס, מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון ושל תזמורת הגוונדהאוס מלייפציג, אינו זר בפילהרמונית של ברלין והיה אחד מהמועמדים הראשיים לתפקיד המנהל המוסיקלי של התזמורת.
נלסונס הציג מאהלר כוחני, בהיר ומעל הכל ספונטני.
בכל רגע במהלך הביצוע, היתה הרגשה של חוסר יציבות, במובן הטוב של המילה.
הנגנים היו דרוכים כל העת לשינויים הדחופים בטמפו ולשינויים דינאמיים שיזם המנצח.
נלסונס ופילהרמונית של ברלין היו בשיאם גם בפרקים ה"קלילים" יותר.
בפרק השני, הביאו אותנו לוינה בריקוד הלנדלר הוינאי ובפרק השלישי, הסקרצו,
היטיבו לבטא במקצב מהיר מהרגיל, את הסרקזם של מאהלר.
יש לציין לשבח גם את זמרת הקונטרה אלט
הגרמניה
Gerhild Romberger שהפליאה בשירת הפרק הרביעי
"Urlicht" (אור קדומים)
בקול צלול ומרגש.
שיא הביצוע היה כמובן הפרק החמישי, המונומנטלי,
אשר החל בזעקת יאוש אשר חתכה את האולם,
נמשך בצעדת המתים לעבר יום הדין ועד הסיום עם המנון התחייה המפעים.
עם כנפיים אשר זכיתי
בחתירה לאהבה יוקדת
אמריא אל על,
אל אור שלא ראתה עוד עין.
|
Mit Flügeln, die ich mir errungen,
In heißem Liebesstreben,
Werd'ich entschweben
Zum Licht, zu dem kein Aug'gedrungen!
|
עם כנפיים אשר זכיתי
אמריא אל על.
עת למות כדי לחיות.
|
Mit Flügeln,die ich mir errungen
Werde ich entschweben.
Sterben werd'ich, um zu leben!
|
התרומם, שוב והתרומם
לבי ובן רגע
כל שלמענו סבלת
אל אלוהים ישאך!
|
Aufersteh'n, ja aufersteh'n
wirst du, mein Herz, in einem Nu!
Was du geschlagen
zu Gott wird es dich tragen!
|
Gerhild Romberger שרה את Urlicht של מאהלר,
הפעם עם כריסטוף אשנבך כמנצח
אור קדומים
ורד אדמוני!
עמוק, כה עמוק יגוני!
עמוק, כה עמוק מכאובי,
לשמיים נכסף לבבי.
אל שביל רחב שם הוליכוני רגלי,
ומלאך קט אז בא, "לך!" ציווה הוא עלי.
אך לא, לא אפנה, לא אשוב לאחור.
מן האל באתי ואליו אחזור!
האל הטוב אור יתן לי, זעיר,
אל חיי נצח ברוכים דרכי להאיר.
|
Urlicht
O Röschen roth!
Der Mensch liegt in größter Noth!
Der Mensch liegt in größter Pein!
Je lieber möcht ich im Himmel sein.
Da kam ich auf einen breiten Weg:
Da kam ein Engelein und wollt’ mich abweisen.
Ach nein! Ich ließ mich nicht abweisen!
Ich bin von Gott und will wieder zu Gott!
Der liebe Gott wird mir ein Lichtchen geben,
Wird leuchten mir bis in das ewig selig Leben!
|
יום 6 (ראשון)
16/12/2018
היום האחרון של הטיול הוקדש לאי המוזיאונים ולסיור ברובע היהודי של ברלין:
אי המוזיאונים
מתחם המוזיאונים באי אשר נמצא על גדות נהר השפרה הוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
Pergamonmuseum (מוזיאון פרגמון)-
מחשובי המוזאונים לארכיאולוגיה בעולם.
כולל מוצגים מיוון הקלאסית, בבל, רומא, תרבות האיסלם והמזרח.
Neue Museum (המוזיאון החדש) -
,מציג בעיקר מוצגים ואמנות מצרית עתיקה, ביניהם
פסלה של המלכה המצרית נפרטיטי.
Alte Nationalgalerie (הגלריה הלאומית הישנה) -
אמנות (פיסול וציור) מופת מן המאה ה-19 ותחילת המאה ה- 20.
בין היתר, מוצגים ציורים של ציירי הזרם האימפרסיוניסטי בצרפת, ובהם:
רנואר,
מונה,
ומאנה.
Bodemuseum (בודה) -
המוזיאון מציג פסלים מתקופת הרנסאנס ואמנות ביזנטית.
Alte Museum (המוזיאון הישן) -
יצירות אומנות מיוון הקלסית ומרומא העתיקה.
האקשר מרקט - הרובע היהודי
לאחר הסיור באי המוזיאונים חצינו את גשר
"Nathan der Weise"
אל עבר האקשר מרקט
הידוע כרובע היהודי של ברלין, לסיור מודרך נוסף עם נתי.
במסגרת הסיור ביקרנו במספר ציוני דרך חשובים:
אנדרטת מחאת הנשים ברוזנשטראסה -
בשנת 1943, אסף יוזף גבלס את שארית היהודים שנשארו בעיר לתחנות שונות בברלין, בין השאר, בניין הקהילה היהודית ברוזנשטראסה, ביניהם גם כמה מאות יהודים שהיו נשואים לנשים גרמניות, ותכנן לשלוח אותם למחנות ההשמדה.
הנשים הגרמניות שבעליהן נעלמו לפתע, החלו להתאסף מחוץ לבניין ובאומץ רב החלו בהפגנה כנגד השלטון הנאצי.
לבסוף, הנאצים נכנעו להפגנת הנשים
ושחררו את מאות הגברים היהודים שהיו נשואים לנשים הגרמניות ואכן רובם ניצלו.
סמוך לאנדרטה ניצב ספסל שבו
ניצבת דמות שבוהה במה שקורה ולא מתערבת, זיכרון לאדישות של רוב הגרמנים במהלך השואה.
בית המלאכה לעיוורים של אוטו ויידט -
בית מלאכה למברשות שרוב פועליו היו יהודים עיוורים וחרשים.
ויידט, מנהלו הלא יהודי של המקום, עשה מאמצים גדולים להציל את עובדיו ולהסתירם במקומות מסתור, בין השאר בחדר חבוי בבית המלאכה.
אוטו ויידט הוכרז כחסיד אומות העולם
לאחר מותו.
בית הקברות היהודי הראשון -
הנאצים הרסו את בית הקברות לחלוטין. השתמשו במציבות לצרכי בניה וסלילת כבישים ופיזרו את עצמות
הנקברים וביניהם הפילוסוף היהודי משה מנדלסון.
בבית הקברות נותרו למעשה רק 2 מצבות ששקעו באדמה הבוצית ונתגלו רק אחרי המלחמה.
האנדרטה לזכר קורבנות הברבריות הפשיסטית -
האנדרטה נמצאת סמוך לבית הקברות היהודי
והיא יצירתו של הפסל ויל לאמרט.
האנדרטה כוללת
13 פסלי ברונזה של נשים כחושות.
הבית החסר -
אנדרטת הבית החסר
הוקמה ע"י
האמן הצרפתי Christian Boltanski בשנת 1990
לשם כך בחר חלל בין מבנים אשר נוצר בהפצצה במלחמת העולם ה-2.
על שני קירות שרופים העומדים שם זה מול זה הוצבו לוחות הדומים למודעות אבל ומסודרים לפי הדירות החסרות ולפי הקומות.
בלוחות רשומים השמות, המקצועות ותאריכי המגורים של הדיירים שנלקחו למחנות ההשמדה ואשר גרו בעבר בבית החסר.
נתי מספר על
אנדרטת מחאת הנשים ברוזנשטראסה:
סיכום טיול המוסיקה לברלין
זכינו לצפות ולהאזין לעושר המוסיקלי הבלתי נדלה של ברלין:
הכרנו את
שלושת התזמורות הסימפוניות הבכירות בברלין
(הפילהרמונית של ברלין, תזמורת ה-
Staatskapelle,
ותזמורת הקונצרטהאוס),
את בית האופרה הבכיר בברלין,
ה- Staatsoper,
אולמות קונצרטים מפוארים וכנסיות מרשימות.
המוסיקה הנפלאה חיממה את ליבנו בחורף המקפיא של ברלין.
אני רוצה להודות לכל חברי הקבוצה, שאיפשרו את הטיול העמוס בשיאים מוסיקליים.
תודה מיוחדת ל-
גלי מולדבסקי,
שלמה פורת
ו-
רונית הר שמש
על תמונות וסרטונים
המופיעים המצגת זו.
המון תודות,
לירן מנדל
טיולי מוסיקה קלאסית